נייר עמדה חדש של פרופ' ערן ויגודה-גדות ופרופ' שלמה מזרחי מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית של אוניברסיטת חיפה קובע: בעשור האחרון נמצא השירות הציבורי בתהליך של שיפור מתמיד בזכות שינויים ורפורמות מקצועיות שהובלו על ידי נציבות שירות המדינה והאגף לממשל וחברה במשרד רוה"מ. לאחרונה, מתרבים הסימנים שהמערכת הפוליטית מנסה לחזק את כוחה על חשבון קעקוע יסודות חשובים ברפורמות, וערב מינויו של נציב חדש יש חשש שבחירה לא מתאימה תחזיר את השירות הציבורי שנים רבות אחורה. "השינוי בעשור האחרון מובל על ידי מנהיגות מקצועית שמבינה את חשיבות התהליכים ועובדת במשותף עם חוקרים מקצועיים באקדמיה. כעת, בדיונים על מינוי של נציב מדינה חדש חשוב להבטיח שמי שייבחר יגלה מחויבות להמשכה של הרפורמה ולמרכיבים המקצועיים המהותיים שבה. עצירה של הרפורמה תפגע בשירות המדינה וכמובן – בציבור כולו", אמרו החוקרים.

פרופ' ויגודה-גדות ופרופ' מזרחי חוקרים את המגזר הציבורי בעולם ובישראל ומפרסמים מאז שנת 2001 את מדד ביצועי המגזר הציבורי. כעת, הם חיברו נייר עמדה שמתבסס על הידע האקדמי מהעולם כולו לגבי רפורמות בשירות הציבורי בכדי לסקור את המצב בישראל – עם פרישתו של נציב המדינה משה דיין והדיונים על מינויו של נציב חדש.

לדברי החוקרים, ניהול יעיל ואפקטיבי של תהליכי השינוי מחייב, בין השאר, מחויבות של הנציב החדש להמשך הרפורמה העמוקה שעובר המגזר הציבורי, החל משנת 2007. "ישנם שני מאפיינים עיקריים שצריכים לקבוע את זהות הנציב (וכל משרה בכירה אחרת): יכולת ניהול מקצועי ונבון במציאות מורכבת ואמון מצד הדרגים הממונים והכפופים כאחד. מי שייבחר צריך להיות מחויב להמשך הרפורמה תוך שמירה על דפוסי ניהול מקצועיים ומציאת איזונים הכרחיים במקרים של לחצים פוליטיים כאלה ואחרים", אמרו.

לדבריהם, למרות שיש עדיין חלקים בציבור שמתלוננים – לעיתים בצדק – על כך שהשירות הציבורי אינו יעיל, בירוקרטי מידי או לא מקצועי, בפועל ניתן לראות את השינוי במוקדים רבים וכיום יש הסכמה רחבה בין חוקרי המגזר הציבורי שרמת השירותים לציבור בישראל עלתה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. הדברים מעוגנים במידה רבה בדו"חות של ארגון ה- OECD שמלווה את התהליכים מקרוב ומציין לשבח את חלקם. ניתוחים השוואתיים שערכו החוקרים מלמדים גם הם על היתרונות הרבים של תהליכי שינוי לשיפור הרווחה החברתית ועל ההתקדמות הרבה שחלה בישראל "השינוי מתבטא באופנים רבים. למשל, בתוכניות 'עתידים' להכשרת מנהלים במגזר הציבורי שהוקמו בשנים האחרונות. הוא מתבטא בשינוי תרבותי ומהותי שעברו משרדים רבים בתכנון ובהערכת ביצועים דיפרנציאלים של עובדים ואף של יחידות שלמות. לפני עשור ההערכות הפנימיות של כמעט כל העובדים בשירות הציבורי העניקו ציונים של 95 ומעלה לכל עובד ללא קשר אמיתי לביצועיו. כולם היו 'מצוינים' כל הזמן. כיום זה כבר לא קורה וההערכות הפנימיות הרבה יותר אמינות. כמעט לכל הרשויות המקומיות היום יש יחידות לתכנון אסטרטגי. ההקפדה על שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות רבה יותר אפשר לראות עד כמה עמוק מגיעה הביקורת הציבורית– למקומות שהיא אף פעם לא הייתה בעבר. ומי חלם לפני עשור שמשרד האוצר יוכל לקבל לפניו את תקציב משרד הביטחון באופן שקוף ולהשפיע ממשית על מימושו", אמרו החוקרים.

כאמור, לדבריהם, שינוי מדיניות של נציב שירות המדינה החדש יכול להחזיר במהירות את הגלגל אחורנית. "הכוח המרכזי בעל אינטרס להחזיר את המצב לקדמותו הוא המערכת הפוליטית, אולם לא רק היא מחזיקה באינטרס זה. שינוי משמעותי אחר ומסוכן אליו היו רמיזות רבות לאחרונה היה הפיכת נסיגה מניהול מנגנוני גיוס כוח האדם מקצועיים ובלתי תלויים לפוליטיים ותלויי מפלגות. כמובן שיש גורמים במערכת הפוליטית שמעוניינים לחזור למצב שבו יכולת ההשפעה שלהם על המינויים גדולה. זו סכנה גדולה לאיכות השירות הציבורי בישראל. יש להמשיך בכיוון החיובי של מינויים מקצועיים בלבד בתפקידי מפתח וקידום הרוטציה בתפקידים שהנהיגה הרפורמה. רוטציה שזו מסוגלת למנוע סטגנציה וקיבעון. בוודאי שיש גורמים שטוב להם למנות מישהו 'לכל החיים' ולהיות בטוחים שיהיה להם שקט מהצד שלו לשנים ארוכות אך זה נוהג שאין לחזור אליו הרפורמה גם שינתה את שיטת התגמול וקשרה אותו לביצועים ואיכות תפקוד. יש גורמים בקרב וועדי העובדים שמעוניינים לחזור לשיטת שכר לא דיפרנציאלית שמונעת שיפור ועידוד מצוינות. וכמובן יש תמיד את החשש שמי שייכנס לתפקיד פשוט לא יבין שרפורמה היא דבר מורכב, שבה הפעילויות השונות קשורות זו בזו, וביצוע רק חלק מהפעילויות עלול לא להספיק ולהביא לכישלון של כל המערכת", הם אומרים.