שפל ברמת האמון שנותן הציבור במערכת המשפט בישראל והיא הרמה הנמוכה ביותר מאז פורסם לראשונה המדד לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה בשנת 2001. מהנתונים עולה כי רק כ-18% מהציבור מביעים אמון גבוה במערכת המשפט לעומת 33% שמביעים בה אמון נמוך. הנתונים מתפרסמים לקראת כנס חיפה למשפט שיתקיים באוניברסיטת חיפה ביום ה' הקרוב (ה-8.11.18) "לאור רמות האמון הנמוכות במערכת הפוליטית שפרסמנו לפני מספר שבועות, נראה שהמאבק הגדול בין הרשויות פוגע ברמות האמון של הציבור בשתיהן", אמר פרופ' שלמה מזרחי מבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה, מעורכי המדד.

המדד, אשר נערך זו השנה ה-18 ע"י פרופ' מזרחי, ד"ר רותם מילר מור אטיאס וד"ר ניסים כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות בבית הספר  למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, בוחן את אמון הציבור במוסדות ומשרתי ציבור. מדד זה הוא היחידי שמסוגל לספק זוויות ראיה מקיפה ולאורך שנים על הקשר שבין הציבור לממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 666 אזרחים המהווים מדגם המייצג את כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל כולל יהודים ולא יהודים.

יומיים לפני פתיחתו של כנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה, בו תשתתף צמרת מערכת המשפט הישראלי כולל שרת המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה מתפרסמים נתוני אמון הציבור במערכת המשפט של המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי לשנת 2018. כאמור, רמת האמון במערכת המשפט נמצאת בירידה חדה ובשפל של 17 שנה והיא עומד על רמה של 2.65 (במדד של 1-5; 1 רמת אמון נמוכה מאוד – 5 רמת אמון גבוה מאוד)  לעומת רמת האמון הגבוהה ביותר שנמדדה בשנת 2016 ועמדה על רמה של 3.25.

גם בית המשפט העליון שנמצא בעין הסערה בשנים האחרונות, נמצא בשפל מבחינת רמת האמון לו הוא זוכה מהציבור, כשרמת האמון עומדת על 2.76, הנמוכה ביותר מאז החלו למדוד רמה זו במדד (החל משנת 2008). בסך הכל כ- 26% מהציבור מביעים רמת אמון גבוהה בבית המשפט העליון לעומת 33.5% שמביעים בו רמת אמון נמוכה.

גם שני הגופים הנוספים שנמצאים בעין הסערה, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, נמצאים בשפל מאז החלו מדידות גופים אלו במדד בשנת 2008. רמת האמון כלפי היועץ המשפטי לממשלה רשמה ירידה חדה ומוסד זה זוכה לרמת אמון של 2.59  לעומת רמת השיא שנמדדה בשנת 2016 ועמדה על 3.05. בסה"כ רק 15% מהציבור מביע רמת אמון גבוהה ביועץ המשפטי כש-33% מביעים בו רמת אמון נמוכה.

פרקליטות המדינה רושמת אף היא ירידה חדה ברמת האמון שעומדת על 2.55 לעומת רמת השיא שנרשמה בשנת 2016 ועמדה על 3.11. בסך הכל  כ-15% מביעים בפרקליטות אמון גבוה לעומת כ-35% שמביעים אמון נמוך. לפני מספר שבועות פרסמו החוקרים את רמות אמון הציבור במערכת הפוליטית לשנת 2018 וגם במערכת הפוליטית וגם שם ניכרת מגמה של ירידה ברמת האמון (רמת אמון בכנסת של 2.05 ורמת אמון במפלגות של 1.99). לדברי החוקרים, אין ספק שהירידה באמון שתי מערכות השלטון – הפוליטית והמשפטית – היא ביטוי למאבק שמתנהל ביניהן. באופן ספציפי, מתייחסים החוקרים לטענות של שרת המשפטים איילת שקד כי המאבק מול מערכת המשפט נובע מהרצון להגדיל את המשילות של הממשלה. "לאור טענה זו, אם הציבור מקבל את העמדה כי המאבק נגד מערכת המשפט אמורה להגדיל את המשילות, ניתן היה לצפות כי ירידה באמון של מערכת המשפט תבוא לצד עלייה ברמת האמון במערכת הפוליטית. אולם הנתונים מראים ששתיהן סובלות מירידות ושפל באמון הציבור וראוי שכל המעורבים במאבקים אלה יהיו ערים לכך", סיכמו החוקרים.