האישה פנתה בזמן לרופא, הרופא התרשל

הסרטן התגלה באיחור – ביהמ"ש השלום בחיפה פסק למטופלת 1.45 מיליון ₪ פיצוי מעבר למיליון ₪ – תגמולי מל"ל 

עיכוב של 10 חודשים באבחון סרטן שד הוביל לגרורות בשלד ∙ האישה בת ה-50 נדרשה לעבור טיפולים קשים ונותרה עם מגבלות תפקודיות משמעותיות ∙ עוה"ד איאד מטאנס, שניהל את התביעה: "בית המשפט קיבל את כל הטענות שלנו וקבע שאבחון במועד מוקדם יותר היה מביא לריפוי מלא. במקום זאת, הסיכוי לריפוי אבד"

סרטן שד הוא מחלה נפוצה במיוחד: השכיחות, נכון לעכשיו, היא אחת ל-8. כתוצאה מכך המודעות אליו גבוהה, ו-3 מכל 4 חולות מאובחנות בשלב מוקדם וסיכויי ההחלמה שלהן גבוהים מאוד. גם ח', אישה כבת 50 מאזור נצרת, התנהלה באחריות: כשאצל אחותה התגלתה המחלה, היא פנתה מייד לרופא כדי לעבור את הבדיקות הרלוונטיות. למרות זאת, הסרטן התגלה באיחור גורלי.

ח' פנתה לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית. עוה"ד מטאנס הגיש בשמה תביעה, שהתקבלה על-ידי בית המשפט השלום בחיפה [כב' השופט אמיר סלאמה]. האישה קיבלה פיצוי בסך 2.45 מיליון ₪, מתוכם כמיליון ₪ מהמוסד לביטוח לאומי.

איחור גורלי בגילוי

הבדיקה הראשונה של ח' התבצעה ביולי 2015. הרופא שפענח את ממצאי הממוגרפיה קבע שאין ממצאים חריגים והמליץ על בדיקה נוספת, אולטרסאונד שד. גם אחרי ה-US חזר הרופא על קביעתו שאין ממצאים המעידים על סרטן שד.

כעבור 10 חודשים עברה ח' בדיקת US שד נוספת, שהדגימה גוש בגודל של כ-2 ס"מ. הביופסיה שנערכה לאחר האולטרסאונד אישרה שח' אכן סובלת מסרטן השד. בדיקת PET CT הציגה התפשטות של התאים הסרטניים גם לבלוטות באזור בית השחי ולעצמות.

התרשלות, נזק וקשר סיבתי ביניהם

תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית מחייבת את התובע להוכיח גם את קיומה של סטייה מובהקת מאמות מידה רפואיות מקובלות, גם את קיומו של נזק וגם את הקשר הסיבתי ביניהם. כתב התביעה שערך עוה"ד מטאנס כלל את כל ההוכחות הנ"ל, וגם מומחים שמינה בית המשפט אישרו את כל הטענות.

לגבי בדיקת הממוגרפיה הראשונה, חוות הדעת הרדיולוגית שמינה ביהמ"ש קבעה ש"היא בוצעה בטכניקה לא תקנית". גם הפענוח היה לקוי, ובפרט "ניתן היה להבחין בחשד ללימפנופטיה אקסילרית משמאל". לגבי בדיקת ה-US הראשונה פסקו המומחים שגייס עוה"ד מטאנס ואלה שמונו על-ידי בית המשפט כי "נדרש היה לחזור על הבדיקה". כמו כן התנהלות רפואית נורמטיבית הייתה מובילה כבר בשלב מוקדם זה לביצוע ביופסיה או הפניה לבדיקת MRI  לשד.

בנוסף, הרקע המשפחתי של ח', אחותה כאמור לקתה בסרטן השד, חייב זהירות מוגברת והפניה ל-MRI  – פעולה שהרופא שבדק אותה לא ביצע.

"הסיכוי לריפוי ירד מ-91% לאפס"

לגבי הקשר הסיבתי בין הנזק, מחלת סרטן שלא התגלתה במועד, לבין הרשלנות, ציין בית המשפט על סמך חוות דעת מומחה כי "המחלה הייתה קיימת כבר בקיץ 2015". פרופ' תמר פרץ, מומחית לאונקולוגיה, העריכה את סיכויי ההחלמה לו הסרטן היה מתגלה בזמן ב-91%. איחור של 10 חודשים בלבד כבר הוריד את הסיכוי לכ-70%, ומאחר שמדובר בסרטן אגרסיבי ולנוכח העובדה שהתגלו גרורות בשלד, הסיכוי לריפוי הוא למעשה אפס.

בית המשפט גם קיבל את טענת התובעת, כי בשל הרשלנות הרפואית נדרשה לעבור טיפולים קשים יותר מכפי שהייתה עוברת אחרי אבחון מוקדם, וכי נותרה עם מגבלות תפקודיות משמעותיות, פיזית ורגשית.

הפסדי שכר, הוצאות כספיות ונזק לא ממוני

השופט אמיר סלאמה שדן בתיק העמיד את גובה הנזק הלא ממוני, כלומר כאב וסבל ושלילת הנאות החיים, על מיליון ₪. בנוסף, על סמך המסמכים שהציג עוה"ד מטאנס, נפסקו פיצויים בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד בסך 859,000 ₪. עוד מרכיבים בפיצוי הכולל הם הפסדי קצבת זקנה בסך כ-105,000 ₪, עזרת צד ג' בעבר ובעתיד בגובה 100,000 ₪ והוצאות שונות שנגמרו לפ' – כ-30,000 ₪.