התלוננו על אמירות של שופט כשהוא לא נכח כלל בכנס
נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים הורו על פרסום הבדיקה שלא העלתה דבר נגד השופט בעקבות תלונת שדולת הנשים.
דברים שכביכול אמר סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת השופט אסף זגורי, הפכו למכתב תלונה של שדולת הנשים בישראל שנשלח אל נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, שביקשה מנציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין לבדוק אותה והתברר כי "לא היה ולא נברא".
בין היתר נטען נגד השופט כי אמר: "99 אחוזים מהנשים שנבדקו בבדיקת פוליגרף בבית משפט למשפחה נמצאו דוברות שקר". הדברים פורסמו באתר אינטרנט ויוחסו לשופט. בעקבות זאת, הורו נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים, בצעד יוצא דופן על פרסום ה"פרשה" לידיעת הציבור.
שדולת הנשים התלוננה במכתב שהשופט זגורי השתתף בכנס לשכת עורכי הדין ב-2017 ובכנס הלשכה 2016 ו "דבריו החמורים של השופט מצביעים באופן ברור על כך שיש הטיה חריפה ובלתי ניתנת לגישור בדעתו, וכי לא יוכל לשפוט משפט צדק את הנשים העומדות בפניו". שדולת הנשים דרשה שהשופט זגורי "ייתן דין וחשבון לציבור על אמירותיו וכי מן הראוי כי יתנצל על הפצת דברי שקר על נשים, או יינזף על דבריו".
בברור שנעשה הסתבר כי השופט זגורי "כלל לא נכח בכנס לשכת עורכי הדין 2017" ועל כך כותב מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר. " מצער כי מכתב כה בוטה וחריג, ובו דרישה להעביר שופט מכהונתו, יישלח מבלי לבדוק עובדה בסיסית שבנקל ניתן לבררה" עוד הוא מוסיף: "ההגינות מחייבת כי האשמות כה חמורות כלפי נושא משרה שיפוטית לא יעשו בקלות דעת כפי שנעשה במקרה זה".
לגבי אמירותיו של השופט בהזדמנות אחרת קובע נציב תלונות השופטים כי "מדובר במסירת נתונים המבוססים על מקרים מוגדרים ומועטים שבהם הסכימו הצדדים לקבל על עצמם תוצאות של בדיקת פוליגרף". כן קובע הנציב כי הדברים שנאמרו לא התיימרו להביע דבר מעבר לכך. "וודאי שאין לגזור מהם מסקנות לגבי אפלייתן לרעה של נשים". עוד קובע הנציב כי לא רק שהדברים אינם מייצגים את עמדת השופט, הם אף אינם מייצגים "עובדה" כנטען בפנייה של שדולת הנשים.
החלטת נציב התלונות התבססה גם על דבריה של עוה"ד מורן סמון אשר הנחתה את הכנס בו השתתף השופט. עוה"ד סמון ציינה כי למיטב הבנתה התלונה נגד השופט הושתתה על אמירה אנונימית וכי היא אינה אלא בגדר ניסיון להטיל דופי בשופט.
מנהל בתי המשפט מדגיש כי " מערכת בתי המשפט נתונה לביקורת מתמדת. ביקורת זו היא רצויה והיא מסייעת למערכת ללמוד ולהשתפר. ואולם, פעורה תהום בין העברת ביקורת לגיטימית לבין השתלחות בנושא משרה שיפוטית והסקת מסקנות על בסיס הנחות כאלה"
