נער צעיר שעתידו לפניו נאלץ להתמודד עם דאגות ופחדים

בגלל קונספציה שגויה: עבר כריתת אשך בגיל 16  

הרופאים בדקו את התוספתן ופספסו תסביב אשך ∙ העיכוב בזיהוי חייב כריתה, והוביל לפגיעה קשה בדימוי העצמי בגיל קריטי ∙ עו"ד איאד מטאנס הגיש בשם הנער תביעת נזיקין: "התלונות של האם במיון נפלו על אוזניים ערלות"

גיל ההתבגרות מציב אתגרים רבים בפני נערים. פגיעה פיזית, ובפרט באיבר שיש סביבו רגישות מיוחדת כמו אשך, עלולה לחבל בהתפתחות וביכולת לחיות חיים מלאים בעתיד. כשהנזק הוא תוצאה של רשלנות רפואית, התסכול והפגיעה גדולים במיוחד. זהו הבסיס לתביעת נזיקין שהגיש נ', נער בן 16, ביחד עם הוריו ובאמצעות עורך הדין איאד מטאנס.

ביקור ראשון בבית חולים: תרופות לשיכוך כאבים והמלצה להמשך מעקב

שרשרת האירועים שהובילה לכריתת אשך לא מחויבת המציאות החלה כשנ' הרגיש באופן פתאומי כאבים עזים בבטן התחתונה. הוא הגיע עם אמו למרפאה במקום מגוריו בישוב גדול בצפון הארץ, ושם הופנה לבית חולים. הרופאים חשדו כי מדובר באבנים בכליות או בדלקת בתוספתן ושלחו את נ' לעבור בדיקת US כליות ובטן וכן CT בטן ואגן. לאחר הבדיקות, ששללו את שתי האופציות הנ"ל, הנער שוחרר לביתו עם המלצה להיעזר בתרופות לשיכוך כאבים ולהמשך מעקב.

ביקור שני בבית חולים: ניתוח בהול

הכאבים לא נעלמו, ולכן כעבור יומיים נ' שב למרפאה. הרופא הבחין כי האשך הימני נפוח ורגיש והפנה את הנער לבית חולים אחר – שם עבר נ' ניתוח בהול לקיבוע שני האשכים. התיעוד של ההליך הכירורגי נכתב כי "אשך ימין היה מסובב ונראה כחול אך לא נוקשה. הוחלט על השארת האשך הגם שסיכויי ההצלחה נמוכים".

ביקור שלישי בבית חולים: כריתת אשך ימין

כחצי שנה לאחר הניתוח, נבדק הנער ע"י מומחה לאורולוגיית ילדים ועבר אולטרסאונד אשכים. המסקנה הייתה שייתכן צורך בכריתת אשך. כעבור 3 חודשים נוספים, ואחרי שנ' עבר עוד בדיקת US, הוחלט בשיתוף המשפחה לכרות את אשך ימין.

"אם יש ספק, אין ספק!"  

נ' והוריו הגיעו אל עוה"ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, על-מנת לבחון את ההיתכנות של הגשת תביעה כנגד הרופאים שלא זיהו בזמן את הבעיה האמיתית ממנה סבל הנער: תסביב אשך (מצב חירום שבו האשך מסובב סביב עצמו וכלי הדם שבו נחסמים).

עוה"ד מטאנס פנה אל ד"ר יעקבי יעקב, מומחה לאורולוגיה בעל ניסיון רב שהבהיר כי אכן מדובר ברשלנות רפואית: "בדיקה מישושית של האשכים היא חלק מהבדיקה הפיזיקלית הנדרשת, ובפרט במקרים של תלונות על כאבים בבטן התחתונה. זהו אלף בית של הרפואה", כתב ד"ר יעקב בחוות הדעת שצורפה לתביעה.

הוא הבהיר כי כל רופא סביר יודע שנערים לא בהכרח יתלוננו על כאבים באשך, עקב המבוכה. "לכן, במקרים של חשד לתסביב אשך, הכלל הוא שאם יש ספק אין ספק! הפניה ל-US אשכים במקום US בטן הייתה מבטיחה אבחנה נכונה. אם ניתוח מתבצע 4-6 שעות לאחר הופעת התסמינים, הפגיעה באשך הינה הפיכה, והסיכוי לשימור האשך הוא 97-100%".

פיצוי הולם עבור פגיעה רחבת היקף

בכתב התביעה מצטט עוה"ד מטאנס מפסק דין משמעותי רלוונטי, פרופ' דינבר נ' עיזבון המנוח זלמן יערי ז"ל: "רופא אינו יוצא ידי חובתו בקבלת החלטה ההולמת את הממצאים הגלויים, אלא עליו לברר ולחקור גם אחר ממצאים נוספים הנדרשים לצורך קבלת החלטה".

בנוסף מצוינת בכתב התביעה העובדה שבבית החולים לא היה רופא מומחה, וכי התלונות של האמא "נפלו על אוזניים ערלות. שום דבר לא הזיז את המתמחה מעמדתו כי עליו לשלול דלקת תוספתן ותו לא".

כמו כן מפרט עוה"ד מטאנס את הנזקים הנרחבים שנגרמו לנ' עקב אותה רשלנות רפואית שעלתה לו באובדן אשך: פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה בתחושת הגבריות, פגיעה בסיכוי להינשא, חששות ופחדים ביחס לתפקודים שונים וירידה בכושר ההשתכרות עקב חוסר היכולת לבצע עבודות פיזיות קשות.

גם הוריו של הנער שילמו מחיר יקר על הרשלנות, בין השאר בגלל הצורך להיעדר במשך ימים רבים מעבודותיהם על-מנת ללוות את נ' באשפוזים ובטיפולים. כתב התביעה מדגיש כי בהתחשב בגיל הצעיר, מרבית הנזקים הינם עתידיים, ובית המשפט בחיפה הוא זה שיפסוק מהו גובה הפיצוי ההולם בגין הפגיעה רחבת ההיקף.