המגן יוענק ללוי על פועלו למען החלש בישראל, ועל סידרת הכתבות שלו על נזקקים וניצולי שואה

ועדת הפרס, בראשה נשיא העמותה פרופ' ביל פרידמן, שמעון סבג מנכ"ל ומייסד העמותה ושורה ארוכה של אישי ציבור, קבעה כי לנוכח פועלו המבורך בכל תחומי החברה במשך השנים – ובעיקר בגלל העובדה כי הפך עם השנים למוקד כוח המשנה סדר יום במדינת ישראל – על כך הוחלט להעניק ללוי את "מגן הצדק החברתי".
אלי לוי בן 41 נשוי לרינת סגנית אחות ראשית בחדר לידה בבית החולים בני ציון, אבא לרוני ועומר מתגורר ברמת ישי. אלי נבחר על כי במשך 21 שנות עבודתו בתפקידיו כעיתונאי במדיות השונות שבמהלכן פעל למען נושאים חברתיים רבים.
אלי הפיק ויצר הסרט ״אליהו רק בן 19״. לוי יוצר הסדרה ״על כביש החוף״ בערוץ 10 שם דגש בכתבותיו על נושאי סביבה כשליווה מ ומלווה מאבקים ציבוריים בנושאי זיהום האוויר והים, ומאבקי "ים חופשי".
לוי השתתף בסרט התיעודי ״אלי ונאסר יומן מלחמה״ שהוצג בפסטיבל הסרטים בחיפה 2006 ובאו״ם. הוא זכה בשורה של פרסי תקשורת ביניהם פרס ע״ש העיתונאי מרק ביאנו ז״ל ופרס מגיש תוכנית האקטואליה הטובה לשנת 2016 בכנס אילת לעיתונות. הוא מגיש את תוכנית הרדיו זירה חופשית ברדיו חיפה. מרצה בתחומי תקשורת שונים ומנחה כנסים וערבי ראיונות.
לאורך השנים סיקר את האירועים הגדולים בצפון: יציאת צה"ל מלבנון , פיגועי טרור רבים, מלחמת לבנון ה-2, אסון הכרמל, השריפות בחיפה ובזיכרון יעקב, מאות אירועים פליליים וגם מאבקים כמו אלה של משפחות החטופים, מאבקי סביבה ורבים אחרים.
בתחום הרווחה והחברה אחראי לוי על שורה ארוכה של כתבות בנושא ניצולי שואה בעיקר בנושא קשיי היום יום של ניצולי השואה בתשלום חשמל ותרופות , כתבות רבות על מצוקת ילדים ונוער.
הפרס יוענק ללוי בטקס המרכזי של יום השואה שיערך ברחבת יד לניצול ברחוב קסל 4 בחיפה. הטקס יערך בנוכחות אנשי תקשורת, אישי ציבור וניצולי השואה.
עמותת יד עזר לחבר מקיימת בעיקר מתרומות פרטיות וללא תמיכה מוסדית כלשהי, לא מהרשות המקומית ולא מהמדינה. למרות זאת העמותה מעניקה מידי יום מאות מנות חמות לניצולי שואה בכל רחבי הארץ. היא משכנת מאה ניצולי שואה ב"בית החם" של העמותה בתנאים של חמישה כוכבים בחדרים מהודרים, שלוש ארוחות ביום, פעילות חברתית עניפה ומגוון רחב של אירועים לאורך כל השנה.
בבית החם זוכים דייריו לחופש פעולה והחלטה בכל מבוקשם. המועדון של הבית החם יחד עם המוזיאון של העמותה הפכו למוקד עליה לרגל לניצולים רבים שלא מתגוררים בבית החם – והם פתוחים לקהל הרחב כל השנה.