בעקבות תביעה נגד חברת ביטוח, חברת כוח אדם ומפעל שהתרשל
נפגע בשתי אצבעות ע"י מכונת טחינת ופלים – ויקבל פיצוי בסך 665,000 ₪
גובה הפיצוי נקבע במסגרת הסדר פשרה שאותו הוביל עוה"ד איאד מטאנס ∙ הסכום שתשלם חברת הביטוח מצטרף לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי ∙ כתב התביעה כלל ציטוטים מפסקי דין של ביהמ"ש העליון: "בצד היעדר הדרכה מתאימה מצד המעביד, מגלה העובד חריצות ויוזמה"

ס', גבר צעיר כבן 25, עבד במפעל מוכר בצפון. תחילה הועסק במחלקת האריזה, ולאחר זמן מה הועבר למחלקה אחרת שבה פועלת מכונה לטחינת ופלים. ביומו הראשון במחלקה החדשה, המטחנה נתקעה. על-מנת לשחרר את החסימה, ס' הכניס את ידו לתוך המכונה מבלי לדעת שהיא מכילה משאבה רמת עוצמה. כתוצאה מכך האצבעות שלו נתקעו, ונגרם לו נזק חמור.
"לא כל טעות של עובד צריכה להיקבע כאשם תורם"
על-מנת לקבל את הפיצוי המגיע לו, פנה ס' לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות. עו"ד מטאנס ערך כתב תביעה ופירט בו את המחדלים של המפעל שבו עבד ס' ושל חברת כוח האדם שדרכה הועסק.
בפרט הובלט מנגנון ביטחון שלא היה קיים במועד התאונה: מיד לאחר שידו של ס' נפגעה, התקינו מנהלי המפעל מנעול ביטחון על המכונה – פעולה שאם הייתה מתבצעת קודם לכן הייתה חוסכת לס' כאבים עזים ופגיעה תפקודית משמעותית.
כמו כן הדגיש כתב התביעה כי האחראים על ס' לא מילאו את חובתם למסור מידע רלוונטי לגבי הסיכונים הקיימים במטחנה, ולא הדריכו אותו כיצד לעבוד באופן בטיחותי. "המדובר באחד מאותם מקרים שבהם בצד היעדר הדרכה מתאימה לגבי צורת העבודה מצד המעביד, מגלה העובד חריצות, יוזמה ודבקות בעבודה. בנסיבות אלה, לא כל טעות שלו צריכה להיקבע כאשם תורם", ציטט עוה"ד מטאנס מפסק דין של בית המשפט העליון. בהתאם הוא ביקש מבית המשפט להטיל את מלוא האשם התורם על המפעל ועל חברת כוח האדם.
פגיעה קשה ביד, בכושר העבודה – ובתפקוד היומיומי
תוצאות התאונה עבור ס' היו כאמור קשות: קטיעת גליל דיסטאלי באצבע אחת וחתך מעל לגליל הדיסטאלי באצבע נוספת. גם פיזיותרפיה אינטנסיבית וריפוי בעיסוק לא שיפרו את המצב, ולמעשה גם היום – כ-3.5 שנים לאחר התאונה – ממשיך ס' לסבול מכאבים בכף היד. בנוסף הוא מתקשה בביצוע פעולות המצריכות שימוש בשתי הידיים, ולמעשה איבד לחלוטין את היכולת לעבוד.
עו"ד מטאנס צירף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה לכירורגיה של היד, ד"ר מאג'ד גנאיים – שקבע כי לס' 27% נכות. מומחה מטעם חברת הביטוח של המפעל קבע 12% נכות בלבד, ואילו מומחה רפואי שמונה ע"י בית המשפט קבע 20% נכות. עוה"ד מטאנס דרש לקבוע נכות תפקודית בשיעור 35%, על בסיס הנכות הרפואית בתוספת העובדה כי "מדובר בנכות משמעותית בכף ידו הדומיננטית".
פיצוי הן מחברת כוח האדם והן מהמפעל
כתב התביעה הבליט גם את גילו הצעיר של ס', ואת ההערכה כי שכרו – שעמד ביום התאונה על כ-8,000 ₪ בחודש – היה צפוי לעלות עם השנים וההתקדמות המקצועית. כמו כן פורטו ההוצאות הרבות שהיו מנת חלקו עקב הפגיעה.
תוך כדי ניהול המשפט, הגיע עוה"ד מטאנס להסדר פשרה עם המפעל ועם חברת כוח האדם. על-פי ההסדר, חברת כוח האדם תשלם לס' 116,375 ₪, ואילו המפעל ישלם לעובד שנפגע עקב הרשלנות 548,625 ₪. סכום זה של 665,000 מתווסף לקצבאות הנכות שמשלם לס' המוסד לביטוח לאומי.