פסק הדין דחה תביעת אישה לחייב את בעלה בנפרד ואת משרד הבריאות, לאפשר לתובעת לעשות שימוש בביציות מוקפאות שלה ושל בעלה בנפרד והורה להשמיד את הביציות.

בית המשפט אבחן את המקרה מפרשת נחמני, עליה ביקשה התובעת להסתמך וקבע כי אין מקום להתערבות המדינה בנסיבות בסוגיה כה אינטימית, סוגיית הולדה. בית המשפט ביכר את זכות הנתבע שלא להיות הורה לילד רביעי בעל כורחו, שעה שלצדדים נולדו שלושה ילדים ביולוגיים.

כפי שהובהר, פרשת נחמני לא הכירה בזכות עקרונית להבאת ילדים לעולם מאדם מסוים אלא הכירה בכך שבהעדר אפשרות אחרת להבאת ילד לעולם, בנסיבות מיוחדות תועדף הזכות להורות על הזכות שלא להיות הורה. כן קבע בית המשפט, כי עתירת התובעת אינה למימוש זכותה להורות ביולוגית אלא עתירה לאפשר לה הורות מאדם ספציפי לטובת הולדת צאצא בעל מטען גנטי מסוים. נוכח הפירוד הממושך בין הצדדים, היותם הורים לשלושה ילדים ביולוגיים ומשך הזמן הרב שחלף מאז הופרו הביציות המלמד על זניחת ההליכים להפריה חוץ גופית נדחתה התביעה.

בפסק הדין נכתב בין היתר כי "זכותה של התובעת להורות ויכולתה להורות אינה תלויה בנתבע. אמנם יש לתובעת זיקה לנתבע, הוא בעלה, אולם הצד השני של הזיקה היא עובדת קיומם של שלושה ילדים לתובעת ולנתבע. כן אין לומר כי הביציות המופרות של הצדדים הם הסיכוי היחיד של התובעת להרחבת המשפחה. ככל שרצונה בילד רביעי כה עז, עומדות לפניה טכניקות הולדה מלאכותיות אחרות ואין לומר שדחיית התביעה תשלול ממנה אפשרויות אלו".

עוד כתבה השופטת שלי אייזנברג, סגנית הנשיא לענייני משפחה כי התובעת טענה טענות נוספות שלא מצאתי להן בסיס: "אין יסוד לטענת התובעת כי דחיית תביעתה משמעותה לידת ילד ממזר בהיותה נשואה. מטיעוני שני הצדדים עולה כי נישואיהם הם על הנייר בלבד. כעולה מסיכומי הנתבע, הוא נכון לסדר גט בכל עת ואף הצהיר על כך בביהמ"ש ובבית הדין הרבני. התובעת הצהירה בביהמ"ש כי היא מסכימה להתגרש ואולם ברור כי על אף הצהרתה זו בדיון שהתקיים בבית הדין בחודש אוקטובר האחרון טרם סודר גט, ממניעים שאינם ברורים.

"כן אין בסיס לטענה כי דחיית התביעה משמעותה שלילת זכות ילדי הצדדים לאחים ביולוגים נוספים. כאמור לצדדים שלושה ילדים ביולוגים – כלומר לכל אחד מהילדים שני אחים ביולוגים ומוטב היה והטענה לא הייתה מועלית כלל.

כן אני דוחה את הטענה לפיה הצדדים חגגו יחד חגים והתובעת האמינה שהם ישובו לחיות יחד כתא משפחתי אחד ולעשות שימוש בביציות המוקפאות. משאין חולק כי הצדדים חיים בפירוד מוחלט וממושך מאז שנת 2010, נראה כי הדרך המתאימה יותר להשיב את הצדדים זה לזרועות זו הייתה בשיקום הזוגיות ואיחוי הקרעים ולא בהגשת תביעה לכפיית הורות".

השופטת חותמת את ההחלטה כך: "מכל האמור אני מורה על דחיית התביעה. נוכח העדר הסכמה להמשך הליכי הפריה חוץ גופית אני מורה לנתבע 2 להשמיד את הביציות המוקפאות נשוא הליך זה. על מנת לא לסכל את זכות הערעור של התובעת, ככל שתבקש לערער, אני מורה כי הביציות לא יושמדו לפני יום 25.2.2018.