רשלנות משולשת: באבחון, בבדיקה ובטיפול

מ', צעיר כבן 25, נחתך בידו בזמן העבודה ∙ הרופאים לא זיהו פגיעה עמוקה בגיד ולא טיפלו בה ∙ הצעיר שאיבד את היכולת לכופף את אחת האצבעות הגיש תביעת רשלנות רפואית בעזרת עו"ד איאד מטאנס: "נכות זו יכלה להימנע כולה עם טיפול רפואי נכון"

הליך רפואי כולל 3 שלבים: אנמנזה (התייחסות למנגנון הפגיעה), בדיקה גופנית וטיפול. במקרה של מ', צעיר כבן 25 מישוב בצפון הארץ, הטיפול שקיבל התאפיין ברשלנות בכל 3 השלבים. בעזרת עו"ד איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, הוא הגיש תביעה שצפויה להתברר בבית המשפט השלום בחיפה.

חתך רוחבי בגודל 3 ס"מ

האירוע החל כשמ', שהיה בעל עסק עצמאי בתחום האלומיניום, נחתך בכף ידו הימנית מגוף מתכת עם זכוכית. הוא הגיע למיון, שם אובחן חתך רוחבי בגודל 3 ס"מ. כף ידו של מ' נחבשה והוא שוחרר לביתו. כעבור שבוע הוחלפו התחבושות ולאחר שבוע נוסף הוסרו התפרים. כשמ' הגיע לביקורת אצל רופא אורתופד בקהילה, הוא הופנה למומחה לכף יד עקב חוסר יכולת ליישר את האצבע הרביעית בכף היד שנחתכה. בהמלצת המומחה עבר מ' ניתוח חקירה של הגיד המיישר בקמיצה, ובהליך זה זוהה קרע אורכי בגיד.

"לא בוצע אף לא מבחן אחד ספציפי בשאלת פגיעת גידים"

זיהוי הקרע לא שינה כמובן את מצבה של האצבע הרביעית, והגבר הצעיר עדיין לא מסוגל ליישר אותה. הוא פנה לעו"ד איאד מטאנס, על-מנת להגיש באמצעותו תביעת פיצויים כנגד הרופאים שהתרשלו בטיפול בו.

עו"ד מטאנס נעזר בחוות דעתו של אברהם משיח, מומחה לכירורגיה אורתופדית של היד. על-פי חוות הדעת, כל 3 רבדי הטיפול – האנמנזה, הבדיקה והטיפול עצמו – התאפיינו ברשלנות.

ברמת האנמנזה, הרופא בחדר המיון בכלל לא התייחס לגורם לפציעה, זאת למרות שחתך מזכוכית מחייב בירור מעמיק כולל חקירה כירורגית. ברמת הבדיקה הגופנית, הרופא שחבש את מ' לא זיהה את הפגיעה בגיד משום שלא ביצע בדיקות חיוניות רלוונטיות לתפקוד כף היד: "לא בוצע אף לא מבחן אחד ספציפי בשאלת פגיעת גידים. הרופאים בבית החולים לא חשדו, לא בדקו ולא אבחנו את הפגיעה בגידים, וזאת בניגוד מוחלט לפרקטיקה הרפואית המקובלת", כתב ד"ר משיח בחוות הדעת.

בעקבות הרשלנות באנמנזה ובבדיקה, הרשלנות בטיפול הייתה בלתי נמנעת כמובן, ו-מ' לא זכה לקבל טיפול הולם, למשל קיבוע בסד ייעודי או ניתוח.

פיצוי בגין הפסדי שכר, הוצאות, כאב וסבל

חוות הדעת שצורפתה לכתב התביעה שערך עו"ד מטאנס מסתיימת בקביעה חד-משמעית: "הנכות הצמיתה בה לוקה מ' כוללת קשיון לא נוח ביד הדומיננטית. נכות זו יכלה להימנע כולה עם טיפול רפואי נכון ומקובל".

כתב התביעה גם מדגיש את המגבלה התפקודית המשמעותית עקב הפגיעה הרפואית. מ' הפך מבעל עסק עצמאי שעתידו לפניו לאדם הזקוק לעזרה קבועה. בעקבות האירוע נשלל כושר השתכרותו לפרק זמן ממושך, ונזק נוסף הוא בפן הנפשי.