התעללות והזנחה כלפי קשישים יכולה להיות חלק משגרת היום-יום במוסדות הטיפוליים, כך עולה משורה של מחקרים שנעשו ב-16 השנים האחרונות. "תופעת ההתעללות וההזנחה של אוכלוסיית הזקנים חובקת עולם חוצה תרבויות ושכבות סוציו אקונומיות וניתן לזהות את קיומה בקרב בני משפחה" כך קבועת ד"ר טובה בנד וינטרשטיין מהחוג למדעי זיקנה-גרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.

"במחקרים שקיימתי במהלך 16 השנים האחרונות אני עדה לצערי לסיכון הרב של אוכלוסיית הזקנים להתנהגות מתעללת ומזניחה" . לדבריה אוכלוסיית הזקנים ובני משפחותיהם הנזקקים לטיפול סיעודי במוסדות למעשה תלויה בשירות המוענק לה על ידי אנשי הצוות וכפופה לנהלים ושגרת החיים במוסד. תלות זו בשילוב עם עמדות גילניות סטראוטיפיות הרואות את הזקן כנטל, שקוף, ולא רלוונטי מאפשרות במצבים מסוימים, את קיומה של תופעת התעללות וההזנחה.
עוד הוסיפה כי ההתנהגות המתעללת וההתנהגות המזניחה יכולה להיות חלק משגרת היום יום במוסדות שונים. "דוגמא לכך ניתן למצוא בפעולת המקלחות ושיטת הסרט הנע החל מלפנות בוקר על מנת להספיק, שימוש במגבות שאינן סופגות ובכך לחסוך עלויות כי החישוב הוא לפי ק"ג כביסה כשהתוצאה היא פצעי לחץ, פריחות למיניהן ופטריות", הסבירה ד"ר בנד-וינטרשטיין.
לדברי החוקרת, התופעה של התעללות בזקנים אינה גזירה משמים. מצד הצוות הרב מקצועי – הוא חייב לגלות מחויבות כלפי הזקן. אולם מצד המערכת, יש להכיר בעבודה הסיזיפית של הצוותים ולתגמלם באופן ראוי. "פעמים רבות, האווירה והאקלים הארגוני התובעני שיש בלא מעט מוסדות טיפולים תורמת לתופעת ההתעללות וההזנחה. אקלים ארגוני תובעני גורם לשחיקה גדולה של הצוות, ללחץ ועומס טיפולי רב שיכול לגרום להעדר חמלה שמוביל להתעללות והזנחה. יש ארגונים שמאפשרים שימוש בשפה גילנית שגורמת להתייחסות לזקן כ'פג תוקף'. ויש כמובן מוסדות שאף מתעלמים או 'מחליקים' מצבים של התעללות והזנחה. לכן, אחריות המדינה היא לדאוג לפיקוח יעיל ולא רק 'לעסוק בניירת' הבירוקרטית. על המדינה לדאוג להעלאת הסטטוס המקצועי של מטפלים בזקנים, שהוא היום נמוך מאוד ולא מתוגמל כראוי, ולכן סובל תחלופה גבוהה כולל הכשרה והגדרת תחומי תפקיד " סיכמה.