התקף אסתמה שטופל באופן כושל הוביל לנכות בשיעור 100% ∙ תביעת הרשלנות שהוגשה באמצעות עו”ד איאד מטאנס הסתיימה בפשרה, רגע לפני פסק הדין ∙ משרד הבריאות, מגן דוד אדום והמוסד לביטוח לאומי ישלמו לאישה פיצויים גבוהים במיוחד

ל’ אישה כבת 40 מאזור עכו, נשואה ואם ל-2, סבלה שנים רבות ממחלת האסתמה. בשנת 2005 אף אושפזה בבית החולים האזורי לגליל המערבי בנהריה בעקבות התקף חריף – אולם החלימה לחלוטין בזכות טיפול תקין בשעתו. התקף חמור נוסף פקד אותה בשנת 2014, שלושה חודשים אחרי שילדה את בנה השני, התקף שהסתיים, למרבה הצער, בטרגדיה: לטענתה, קיבלה טיפול הן מידי צוות מגן דוד אדום והן במרכז הרפואי לגליל בנהריה שאליו פונתה, הובילה להתעלפותה במיון, פעולות ההחייאה נמשכו לתקופה ממושכת בסופן נותרה ל’ עם נכות נוירולוגית ופגיעה קשה באספקת החמצן למוח – נכה בשיעור של 100% לצמיתות.

“לדבריה נחנקת והולכת להתעלף”

צוות מד”א שהוזעק לביתה של ל’ לפנות בוקר התרשם כי מצבה קשה וכבר במהלך הפינוי החלו במתן אינהלציה והזרקה תוך ורידית של מגנזיום ותרופות נוספות, עוד נרשם, כי צוות מד”א חרג מהפרוטוקול המקובל בכל הקשור למינון של התרופות. מה שכן הצוות דאג לעדכן את המיון בבית החולים בנהריה, כי נדרשת מיטה מנוטרת. חרף זאת, ועל אף העובדה שבשלב מסוים דיווחה ל’ לצוות הסיעודי, כי היא נחנקת, לא נרשם בתיק הרפואי התייחסות כלשהי מצד הרופא התורן ולא מתועדת  בדיקה רפואית במשך כשעה – ל’ התמוטטה והועברה לחדר הלם, שם עברה, ככל הנראה, החייאה ונותרה עם נזק מוחי קשה.

מאישה בריאה שתורמת לפרנסת המשפחה ומגדלת שתי ילדות הפכה ל’ לשבר כלי ולתלויה לחלוטין בזולת. היא סובלת מפגיעה נוירולוגית, קוגניטיבית ונפשית קשה.

עו”ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, ייצג את ל’ בתביעה שהוגשה והתנהלה, משך שנים, בבית המשפט המחוזי בנצרת, התבסס בניהול התביעה, בין היתר ובעיקר, על חוות דעת מפורטת של ד”ר חיים גרנות, מומחה לרפואה פנימית ורפואה דחופה שבין השאר כיהן במשך 15 שנים כמנהל חדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם.

חוות הדעת התייחסה לאחריותן של מד”א ושל צוות המרכז הרפואי לגליל בנהריה: הפרוטוקול התרופתי שניתן ע”י צוות מד”א, הן בבית והן במהלך הפינוי, לא תאם את הסטנדרט המקובל, ההשתהות במתן הטיפול בחדר המיון ובפרט הדחייה בביצוע האינטובציה, היעדר התייעצות עם רופא מרדים, חוסר הרישום בתיק הרפואי במהלך השעה הראשונה של ל’ במיון, איננו מאפשר לפענח ולהבין את אשר התרחש בפועל. “אילו ניתן הטיפול התרופתי המקובל, בתזמון ובמינון נכונים”, כתב ד”ר גרנות, “ואילו בוצעה האינטובציה בשלב מוקדם בידי מרדים בכיר, היה נמנע הנזק המוחי הקשה”.

פיצוי כספי גבוה במיוחד

הנזק המוחי שממנו סובלת ל’ בא לידי ביטוי בחוסר יכולת לבצע באופן עצמאי פעולות יומיומיות, אובדן שליטה על הסוגרים וצורך בהשגחה צמודה – ויש לו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות. עו”ד מטאנס הבליט גם את המצוקה הנפשית הקשה שנגרמה לל’, שהייתה אדם דומיננטי מאוד, עקב אובדן היכולת לתפקד בגיל כה צעיר.

לצורך הוכחת הנזקים הכבדים שנגרמו לל’ ולבני משפחתה, צורפו חוות דעת נוספות בתחום השיקום, התאמת בית המגורים לצרכיה המיוחדים, גם לעניין הוצאות הניידות המוגברות וכו’.

בסופו של ההליך הארוך שהתנהל בביהמ”ש המחוזי בנצרת, ורגע לפני שמיעת הראיות, פנו הצדדים להליך של גישור בסופו סוכם, כי משרד הבריאות יפצה, במימון ביניים, את ל’ בסכום כולל של -. 4 מיליון ₪, זאת מעבר לקצבאות המשולמות ע”י המוסד לביטוח לאומי שלפי חו”ד אקטואריות מוערכות בסך כולל של – 3 מיליון ₪.