רטיבות מתחת לריצוף היא אחת התקלות המתסכלות בבית. לא תמיד רואים מים על הרצפה, ולעיתים הסימן הראשון מופיע דווקא במקום אחר: פנלים שמתנפחים, כתם בתחתית הקיר, ריח לח או רטיבות שמופיעה אצל השכן בקומה שמתחת.

במצב כזה השאלה הראשונה אינה איך מייבשים את האזור, אלא מאיפה מגיעים המים.

הרטיבות לא תמיד נמצאת ליד הצינור הפגוע

כאשר מים דולפים מצינור שעובר מתחת לריצוף, הם יכולים להתפשט בתוך שכבת המילוי ולהגיע למרחק מסוים מנקודת הדליפה.

לכן כתם שמופיע ליד קיר בסלון, למשל, אינו מוכיח שהצינור התקול נמצא בדיוק מתחתיו.

זו גם הסיבה שלא כדאי להתחיל בהרמת מרצפות לפי המקום שבו רואים את הנזק.

איך בודקים אם קיימת נזילה?

אחד הסימנים שיכולים לעורר חשד הוא צריכת מים כאשר כל הברזים והמכשירים שצורכים מים סגורים. אפשר לבדוק את מד המים, אך הבדיקה הביתית אינה מחליפה איתור מקצועי.

כאשר קיים חשד לנזילה סמויה ניתן לבצע בדיקות שונות בהתאם למערכת ולתנאים בנכס.

מצלמה תרמית, לדוגמה, יכולה לסייע בזיהוי דפוסי טמפרטורה חריגים על פני הרצפה. מדידות לחות יכולות לעזור להבין את היקף האזור הרטוב, ובמקרים מסוימים משתמשים גם בבדיקות לחץ או באמצעי איתור נוספים.

למה חשוב לאתר לפני שמתקנים?

המטרה של איתור נזילות בנתניה אינה רק לאשר שיש רטיבות, אלא לנסות לזהות את מקור המים ולצמצם ככל האפשר את האזור שבו נדרש טיפול.

אם מתברר שהמקור הוא צינור מים, ניתן לתכנן את התיקון בהתאם למיקום התקלה. אם הבדיקה מצביעה דווקא על איטום, ניקוז או מקור אחר, הטיפול יהיה שונה לחלוטין.

ומה עושים עם המים שכבר נמצאים מתחת לריצוף?

תיקון הצינור עוצר את מקור המים, אבל הוא אינו בהכרח מעלים מיד את הלחות שכבר הצטברה.

בהתאם לכמות המים, סוג המילוי ומבנה הרצפה, יש לבחון האם נדרש תהליך ייבוש או טיפול נוסף. לכן כדאי להפריד בין שני שלבים: איתור ותיקון מקור החדירה, ולאחר מכן טיפול בנזק שנוצר.

אבחון נכון בתחילת הדרך יכול לחסוך פתיחה מיותרת של הרצפה ולעזור לבחור טיפול שמתאים לבעיה שהתגלתה בפועל.