הדרמה הזו שהחלה בבית הדין הרבני ותגמר בבית משפט אזרחי – משפחתי לא היתה צפויה. הזוג הכירו לפני עשור ומכיוון שהבעל כהן והיא היתה גרושה, נמנע מהם לקיים חתונה כדת משה וישראל והם מיהרו לקפריסין לקיים אירוע אזרחי, אבל כדי לרצות את הורי הכלה והאורחים, הם קיימו חתונה עם רב בתחפושת ועם כתובה ב”כאילו”. הכל עבר בשלום.

לפני מספר חודשים עלו יחסי בני הזוג על שירטון והאישה ביקשה להתגרש. היא ביקשה מבעלה שיחלוק את הרכוש שצברו מאז הם ביחד והוא נעתר לבקשה, אבל כשביקשה שישלם לה את הסכום החד פעמי של “הכתובה-הפיקטיבית” ששניהם ידעו שהיא כזו, הוא סירב. מדובר בשלושה מיליון שקלים.

באמצעות עורכת הדין שרין סולן טוענת האישה: “הכתובה אומנם לא תקפה כדת משה וישראל אבל היא חוזה לכל דבר בינינו. הסכום הנקוב בה לא נועד להרשים אף אחד. הוא היה מאוהב בי וחשבנו שנפרד רק כשהמוות יפריד ביננו. הבעל טוען להגנתו “עשיתי חתונה בכאילו, כדת משה וישראל, כדי לרצות את אשתי והוריה. עכשיו כשהיא דורשת את הכתובה ואת הסכום הנקוב בה זו עזות מצח. היא ידעה שהכל היה למען ההורים שלה”.

הסוגיה הזו הגיעה גם לבית הדין הרבני, שם ניסה הבעל לפטור את עצמו מהתשלום בגלל שמדובר בחתונה שכולה היתה למראית עין. עו”ד סולן טענה כי אומנם מדובר באירוע פיקטיבי אבל יש ביניהם חוזה – והכתובה אולי לא תקפה בבית הדין הרבני – אבל בדיני חוזים יתכן והיא תקבל תוקף.

הרבני המליץ לבני הזוג ללכת לגישור ולנסות להתפשר. הבעל מסרב. האישה פנתה לבית המשפט בחיפה בתביעה אזרחית והיא מבקשת לממש את הנקוב במה שהיא מגדירה “חוזה הנישואין” ביניהם.