החלה לעבוד כמזכירה בבית ספר דתי ממלכתי ותוך כמה חודשים העולם השתנה

הבעל: "אשתי הפכה לדתיה קנאית שלא נותנת לי ולילדים לנשום בעיקר בשבתות... היא רוצה לשמור שבת? אני רוצה לשמור על הכסף!"

הסיפור הזה לא היה כל כך הזוי אלמלא ההיסטוריה של בני הזוג שנישאו לפני עשור, הביאו שלושה ילדים ויחד הם התפרנסו בכבוד בזכות עסקי היהלומים של בעלה, בעיקר בחו"ל. אי אפשר להסביר מה קרה כאן וכמה זה קיצוני, טען הבעל בפני עורכת הדין שרין סולן. לדבריו הוא הכיר את אשתו בטיול בדרום אמריקה כששניהם חגגו במשך שנה בכל מסיבה אפשרית וניסו כל דבר, מכל דבר שעמד בדרכם. "ניהלנו לפני הנישואים וגם קצת אחרי חיים לילה ובילויים שכללו מסיבות ואלכוהול, עד שכמובן כבר היינו עם שלושה ילדים והמינונים ירדו".

הבעל טוען עוד כי כל השנים אשתו עבדה בעבודות מזדמנות ולפני כשנתיים החליטה לחפש מקום עבודה מסודר, למרות שנהנתה מכל מה שיכול היה בעלה להעמיד לרשותה כמו גם עובדת צעירה שסייעה לה בעבודות הבית במשך שלושה ימים בשבוע. בעלה עודד אותה כמובן לצאת לעבוד.

אחרי חיפושים שנמשכו כשנה וחצי מצאה מקום עבודה כמזכירת בי"ס דתי ממלכתי. היא היתה המזכירה האישית של מנהל בית הספר. "לא היה לה רומן איתו וזו לא היתה הבעיה", הבהיר הבעל בנימוקים שלו להתגרש. "היא פשוט העריצה את המנהל וניסתה לחקות את התנהגותו. זה החל בהדרגה, אבל בתוך ארבעה חודשים מהרגע שנכנסה לעבודה היא הפכה את הבית שלנו מחילוני מובהק לבית של שומרי שבת וכשרות בצורה קיצונית… אשתי הפכה לדתיה קנאית שלא נותנת לי ולילדים לנשום בעיקר בשבתות".

לדבריו לא היתה לו בעיה שאשתו מדליקה נרות וגם לא שהאוכל בבית כשר. הכל התחיל כשהיא ביקשה שלא נדליק אורות בשבת ולא נסע ברכב, ולשיא הגיעו הדברים שדרשה משני ילדיה הבוגרים להצטרף אליה לבית הכנסת בערב שישי כשהדבר חייב הליכה של 35 דקות ברגל.

במציאות הזו המריבות ובעיקר הסנקציות ההדדיות רק התגברו. כמו למשל: הבעל רוקן את חשבון הבנק המשותף שלהם וחדל להזרים לשם כסף. "היא רוצה לשמור שבת אני רוצה לשמור על הכסף". העימותים ביניהם רק גברו והדבר הוביל את האישה להתלונן במשטרה נגד בעלה אותו הגדירה כאלים – והוא אכן הורחק מהבית לשלושה ימים.

אחרי שהרוחות נרגעו הופנו בני הזוג ליישוב סכסוך. האישה מבקשת שלום בית, הבעל רוצה להתגרש. נראה כי לא יהיה מנוס מפגישה במדרגות הרבנות.