פענוח לקוי וניתוח באיחור. אם זו לא רשלנות? מהי רשלנות
רשלנות רפואית כפולה: פענוח ה-MRI פספס גידול, והניתוח שנערך באיחור של 10 שנים בוצע ברשלנות
הפענוח הלקוי של בדיקת MRI ב-2009 גרם לאיחור באבחון הגידול – גם ניתוח הכריתה הראשון, עשר שנים אחרי, בוצע ברשלנות – גבר בן 70 תובע פיצויים, באמצעות משרדו של עו"ד איאד מטאנס
כעת סובל י' מנזקי גוף קשים, לרבות ובעיקר שינויים בצורת הפנים, ירידה קשה בשמיעה, פגיעה עצבית, כאבים ותסמינים פוסט טראומתיים ∙ חוות דעת מומחה שצורפה לכתב התביעה: "הניתוח בוצע ברשלנות מה גם, ניתוח מוקדם היה מונע חלק ניכר מהנזק"
י', קבלן בניין כבן 70 מאזור חיפה, סבל במשך שנים רבות מסחרחורות וירידה בשמיעה, כתוצאה ממחלת מנייר. בשנת 2009 הסימפטומים החמירו וי' הופנה לבדיקת MRI מוח, בין השאר על-מנת לשלול קיומם של גידולים שעלולים לפגוע במערכת השמיעה. הפענוח קבע כי אין גידולים, אולם הסחרחורות נמשכו, ובנוסף החל י' לסבול גם מכאבים באזור הלסת השמאלית, לחצים באזור אוזן ימין ובראש. גם יכולת השמיעה שלו הלכה והתדרדרה, וכשהכאב הפך לחמור במיוחד, בסוף שנת 2016, הוא נשלח לבדיקת CT של מפרקי הלסת.
תוצאות הבדיקה הצביעו על גידול במפרק הלסת. התבוננות מחודשת בתוצאות ה-MRI שעבר כ-8 שנים קודם לכן הובילה למסקנה שהגידול היה קיים כבר אז. המצב המורכב חייב בדיקות נוספות ובהן ביופסיה של הגידול ו-CT של הלסת התחתונה. כמו כן הומלץ לי' לקבל חוות דעת בבית חולים נוסף.
בסופו של דבר הוחלט על ניתוח לכריתת הגידול. ההליך הכירורגי התבצע ביוני 2019, ולאחריו נערכה עוד בדיקת CT על-מנת לבחון את המצב. התוצאה: הבדיקה הדגימה שאריות של הגידול בקוטר של לא פחות מ-3 ס"מ (!), ולמעשה לא היה שינוי ביחס למצב שלפני הניתוח. הרופאים הבטיחו לי' שמדובר בשאריות שייעלמו מעצמן, אבל י' המשיך לחוות כאבים קשים, ואליהם התווספו נימולים באזורים שונים, נפיחות בפנים ופגיעה בתחושה בשפה התחתונה. לאחר בדיקת MRI נוספת שבה הודגמה התרחבות של הגידול, הגבר בן ה-70 נאלץ לעבור ניתוח שני, מורכב במיוחד.
הפענוח הלקוי ב-2009 וכישלון הניתוח הראשון עשר שנים מאוחר יותר הובילו את י' לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית, ולשם כך הוא נעזר בעורך הדין איאד מטאנס.
"ניתוח מוקדם היה מונע בסבירות גבוהה חלק ניכר מהנזק"
עו"ד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, פנה לפרופ' אבירם נצר על-מנת לקבל חוות דעת מקצועית מוסמכת לגבי שרשרת האירועים.
פרופ' נצר קבע כי "בסבירות גבוהה, ניתוח מוקדם היה מונע חלק ניכר מהנזק" – וזאת מפני שב-2009 קוטר הגידול היה 1.3 ס"מ בלבד והוא עדיין לא התפשט לבסיס הגולגולת. כמו כן הוא מתח ביקורת נוקבת על ההיערכות לניתוח הראשון: ל-י' הובטח כי בצוות המנתחים ייכללו גם נוירוכירורגים, אך בפועל הם לא לקחו חלק בניתוח, "ומכיוון שלא נערכו מראש למעורבות מוחית נדרש ניתוח נוסף".
פוסט טראומה ועיוותים בפנים
פרופ' נצר העריך בחוות דעתו את מידת חומרת הנכות הרפואית של י': 30% נכות בגין ההפרעות המשמעותיות לתחושות, 20% נכות בגין ההגבלה בתנועת מפרק הלסת ועוד 30% עקב הצלקות הבולטות בפנים. מומחה אחר שגייס עו"ד מטאנס, הפסיכיאטר ד"ר צבי קירש, אבחן אצל י' תסמינים פוסט טראומתיים, והפרעת הסתגלות עם מרכיב של חרדה ודיכאון בעקבות הניתוחים הקשים.
בכתב התביעה שערך עורך הדין איאד מטאנס הוא פירט את כל הפגיעות שמהן סובל י', ובהן נימול בחלק השמאלי של הפנים, כאבים באזור הלחי, היעדר תחושה בחלק מהשפה השמאלית, עיוותים בצורת הפנים והצוואר, טעם מר בפה, קושי להירדם, מתח רב, מצב רוח ירוד, פגיעה של ממש בדימוי העצמי והימנעות מאינטראקציות חברתיות ואינטימיות.