לידת תאומות הוקדמה יתר על המידה – אחת התינוקות נולדה עם פגיעה מוחית

תביעת רשלנות רפואית שהוגשה באמצעות עו"ד איאד מטאנס חושפת קבלת החלטה רשלנית בבית חולים בצפון הארץ ∙ לפי חוות דעת מומחה – ניתוח החירום הקיסרי, בשבוע 28 להיריון, לא היה מחויב המציאות ∙ דחיית הלידה לשבוע נוסף, לכל הפחות, הייתה ובסבירות גבוה, חוסכת מהילדה נכות נוירולוגית בשיעור של 100%

הרפואה המודרנית נשענת על בדיקות רבות, מתקדמות ומדויקות. בפרט כך הדבר במסגרת מעקב היריון – אולם במקרה של ס', ילדה בת 7 המתגוררת בישוב בגליל המערבי, ריבוי הבדיקות הוביל דווקא לנזק חמור. גם ההחלטה להקדים את הלידה באופן בהול, עקב פרשנות בעייתית של תרשימי המוניטור העוברי, תרמה לפגיעה הנרחבת ממנה סובלת ס' – כך על-פי תביעת רשלנות רפואית שהגיש עוה"ד איאד מטאנס בשם ס' והוריה.

ההיריון שהסתיים במפח נפש הגיע לאחר 4 הפלות ואינספור טיפולי פוריות לאורך שנים רבות, וכלל תאומות. בבדיקת השקיפות העורפית זוהה פער במשקל העוברים. מצב זה מחייב המשך בירור, ואכן אמה של ס' אושפזה ביחידה להיריון בסיכון גבוה לצורך מעקב ועברה בדיקות אולטרסאונד אחת ליומיים. בסיכום האשפוז החליטו ההורים, לאחר קבלת כל המידע הרלוונטי, לבצע ניתוח קיסרי אך ורק במקרה של מצוקה עוברית. גם לאחר שיחה עם רופאה נאונטולוגית (תת תחום ברפואת ילדים שמתמקד ברפואת ילודים), החליטו ההורים לא להקדים את הלידה.

כעבור כשבועיים עברה האם אולטרסאונד נוסף, ולאור הממצאים והנסיבות הוחלט לאשפזה במחלקת היריון בסיכון גבוה. הצוות הרפואי הבכיר עקב מקרוב אחר התפתחות שני העוברים והחליט להמשיך את ההיריון, כמה שניתן כדי להקטין את הסיכוי לסיבוכי פגות.

דימום בחדרי המוח ועיכוב התפתחותי

במהלך האשפוז, בהיותה בשבוע 28, בשעת לילה מאוחרת, החליט צוות בית החולים ליילד את העוברים באופן מידי. בגיליון המעקב לא נמצא תיעוד לשיקולים שעמדו בפני הצוות במעמד קבלת ההחלטה וגם לא תשובה לשאלה מי החליט לבצע את הניתוח הקיסרי. מה שכן, ברור שההחלטה ניתנה ללא מעורבות של רופא בכיר.

הילודה הגדולה מבין השתיים, ס', נזקקה לאחר הלידה לסיוע נשימתי. במשך כחודשיים היא שהתה בפגייה של בית החולים, ובדיקות שעברה גילו דימום בחדרי המוח, שינויים ציסטיים ברקמות מוח כן הרחבה של חדרי המוח וחריצי המוח. בהמשך אובחנה ס' כסובלת מפגיעה מוחית הנקראת "המיפרזיס ספסטית" – פגיעה שבאה לידי ביטוי בקשיים בהליכה, ליקויים בדיבור והפרעות התנהגות. כתוצאה מכך ס' נזקקה, ועדיין נזקקת, לטיפולים אינטנסיביים, בין השאר במרפאה נוירולוגית, במרפאת עיניים ובמכון להתפתחות הילד.

"ההחלטה ליילד קמה ללא עילה מבוססת נתונים שהצדיקה זאת"

הוריה של ס' פנו לעורך הדין איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית. לצורך הגשת התביעה, נעזר עו"ד מטאנס בחוות דעת של פרופ' ישראל טלר שתחום המומחיות שלו הוא מיילדות ואולטרסאונד גניקולוגי. פרופ' טלר מצא שני כשלים משמעותיים בהתנהלות הצוות הרפואי ביחס להיריון שהסתיים בתוצאה קשה.

"הכשל הראשון היה הבחירה השרירותית של חלון הזמן בו לא ביצעו ניטור קצב לב העובר במטרה לתת סיכוי לעובר הגדול לשרוד ללא נזקי פגות", כתב פרופ' טלר, וציין כי על-פי הידע העדכני הקיים הרופאים "היו יכולים להציע לבני הזוג שלא לבצע ניטורים עד 29 שבועות היריון. לו נקטו בגישה זו, ס' הייתה היום ילדה בריאה".

הכשל השני, שלדעתו של פרופ' טלר "הוביל במישרין לפגיעה המוחית", היה ההחלטה ליילד "ללא שקמה עילה שמבוססת על נתונים חדשים שהצדיקה זאת". המומחה הסביר כי אמנם נצפו מספר אירועים של האטות עמוקות בקצב הלב, אבל המכנה המשותף בכולם היה התאוששות וחזרה לתבנית תקינה. גם מועד הניתוח – כשעה לאחר הופעת האטה, מעיד על כך שלא היה מקרה חירום (שמחייב הוצאת עובר תוך 20-30 דקות). פרופ' טלר מתח ביקורת גם על ההתעלמות מהרקע של היולדת ועל כך שלא נעשה ניסיון להתייעץ עם גורמים בכירים במחלקה.

רופא נוסף אליו פנה עו"ד מטאנס הוא פרופ' אבינועם שופר, מומחה לנוירולוגיה והתפתחות הילד. על-פי חוות דעתו של פרופ' שופר, ס' סובלת מפגיעה מוטורית בגפיים, הקטנה של ממדי הגפיים השמאליות לעומת הימניות, דיבור שאינו תמיד מובן, סבירות גבוהה להתפתחות הפרעת קשב והתקפי זעם. פרופ' שופר הצטרף לביקורת על הקדמת הלידה: " ככל הידוע אחותה, התאומה הקטנה שבעטיה הוקדם חילוץ העוברים, הינה ילדה בריאה. לו ניתן היה להאריך את משך ההיריון בשבוע אחד בלבד, הסיכון לפתח שיתוק מוחין היה קטן משמעותית".

התיק יתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה.