שיבושי לשון, טעויות בהגייה ושפה ירודה משתלטים על השיח הציבורי, הן באמצעי התקשורת והן בכנסת ∙ אומ”ץ קוראת לאקדמיה ללשון העברית לשנס מותניים ולטפל במשבר המתמשך ∙ יו”ר התנועה, פליצ’ה פלד: “השפה השגורה בפי הרוב הינה קלוקלת, ואין מכנה משותף ראוי בינה לבין העברית התקנית”

השפה שבה אנחנו מדברים וכותבים משפיעה במידה בלתי מבוטלת על תפישת העולם שלנו, ועל ההתנהלות של כלל אזרחי ישראל. בתנועת אומ”ץ מודאגים מאוד מהידרדרות מעמדה של השפה. במכתב ששיגרו ראשי התנועה אל האקדמיה ללשון העברית ואל מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, נכתב כי “מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר ארוך ועמוק. השפה השגורה בפי הרוב הינה קלוקלת, ואין מכנה משותף ראוי בינה לבין העברית התקנית”.

יו”ר אומ”ץ, פנחס פליצ’ה פלד, והיועץ המשפטי של התנועה, עו”ד עמית עוז, אשר חתומים על הפנייה לאקדמיה ללשון מפרטים את הגורמים למשבר: אנשי תקשורת, לרבות בכירים, אשר מרבים לטעות בהגיית מילים; שגיאות נפוצות ותכופות, ובפרט בלבול בין זכר לנקבה (“ארבע אלף”), השרשת מושגים לא תקינים (“מלא” במקום “הרבה”, או “זאתי”) ועוד ועוד; שפה ירודה ובוטה בכנסת ישראל, דווקא מפי נבחרי ציבור אשר אמורים להוות מודל לחיקוי; ובאופן כללי שיבושים רבים שהפכו שגורים בפי כל ואשר מזעזעים את אמות הסיפין של השפה העברית.

“תפקידה הסטטוטורי של האקדמיה ללשון עברית מחייב אותה לפעול בנקודת זמן זו”, מבהירים פליצ’ה פלד ועו”ד עוז. “האקדמיה ממומנת מכספי ציבור, ומטרתה העיקרית היא לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית, וכן לפעול לשמירת מעמדה של השפה, להעלאת קרנה ולידיעת תולדותיה בקרב הציבור”.

בין ההצעות המעשיות שהועלו במכתב של ראשי אומ”ץ:

* מעקב שוטף אחר איכות השפה בגופי התקשורת, ובפרט בטלוויזיה וברדיו.

* מעקב אחר איכות השפה בקרב חברי הכנסת.

* גיבוש הנחיות ברורות ומחייבות – הן עבור כלי התקשורת והן עבור הרשות המחוקקת, ובפרט מתן תשומת לב מוגברת להגהה בכתב ולשימור השפה התקינה.

* הגדלת היקף הפרסומים לציבור הרחב – על-מנת שהאזרחים יוכלו ללמוד מהי עברית נכונה מהאקדמיה.

בתנועת אומ”ץ מדגישים את האינטרס הציבורי המובהק בהצלת השפה, ומבטיחים להמשיך לעסוק בנושא חשוב זה.