במהלך מעקב ההריון, החליט ההימטולוג בבית החולים להפסיק טיפול בנוגדי קרישה∙ כתוצאה מכך נכנסה האישה ההרה ללידה מוקדמת בשבוע 28, הגיעה לחדר הלידה, גם אז המצוקה העוברית אובחנה באיחור רב – והתינוק נולד עם CP∙ על-פי חוות דעת מומחים שגויסו ע”י עו”ד איאד מטאנס, “אילו ניתן טיפול בהתאם לספרות הרפואית המקובלת – ככל הנראה הנזק היה נמנע”

רשלנות רפואית במהלך הריון או לידה עלולה לגרום לנזק חמור. רשלנות רפואית כפולה, גם במהלך ההריון וגם בזמן שהאישה שוהה בחדר הלידה, היא כבר סכנה חמורה במיוחד – ובמקרה של ש’, ילד בן 7 מכפר בצפון, התוצאה הייתה שיתוק מוחין ונכות רפואית של 100% מילדות.

הפגיעה בש’ החלה ככל הנראה כבר ברחם כשאמו הגיעה לבית חולים גדול בצפון הארץ לצורך בירור המטולוגי וגנטי. סיבת ההגעה הייתה הרקע המשפחתי של האישה ההרה: גם אמה וגם שתי אחיותיה אובחנו כסובלות מקרישיות יתר של הדם. כתוצאה מכך התרחשו מספר הפלות במשפחה, לאחת האחיות נולד תינוק עם IUGR (פיגור גדילה תוך רחמי) ואחות שנייה עברה לידה מוקדמת בשל היפרדות שליה. גם לאישה ההרה עצמה נולדו שני ילדים במשקל נמוך, ולמרות זאת ההמלצה של הרופא ההימטולוג הייתה שלא לתת לאישה ההרה קלקסן (תרופה נוגדת קרישה שמונעת היווצרות קרישים בכלי דם ורידיים).

בהמשך, כשהיא בשבוע ה-28 להריונה, חשה האישה ההרה כאבי בטן חזקים – והגיעה לחדר מיון יולדות באותו בית חולים שבו בוצע הבירור ההמטולוגי. היא חוברה למוניטור ב-20:30 וכעבור כ-50 דקות הודגמה האטה בדופק. לאחר מכן בוצעה בדיקת אולטרסאונד, ורק לאחר השעה 23:00 הועברה האישה לחדר הניתוח לצורך חילוץ העובר בניתוח קיסרי.

בניתוח התברר כי האישה סובלת מהיפרדות שליה, וקרישי דם רבים יצאו מהבטן. היילוד נזקק להחייאה, וסובל מאז ועד היום, ולצמיתות, מנזקים מוחיים ואחרים חמורים וקשים במיוחד.

“עקב ייעוץ לקוי זה הסתיים ההריון בלידת תינוק עם נזקים קשים”

ההורים, שמאז הלידה נאלצו לשלם סכומי כסף עצומים בגין טיפולים שונים והוצאות נוספות, החליטו לתבוע את בית החולים. את כתב התביעה נגד משרד הבריאות (הגוף האחראי על בית החולים) הגיש עורך הדין איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין. לכתב התביעה, צירף עו”ד מטאנס חוות דעת של רופאים בכירים בתחומים הרלוונטיים: פרופ’ מאיר להב, מומחה לרפואה פנימית והמטולוגיה, פרופ’ אבינועם שופר, מומחה לנוירולוגיה, ופרופ’ אפלמן, מומחה למיילדות.

פרופ’ להב כתב בחוות הדעת שלו כי “קרישיות יתר היא אחד המצבים שבהם ניתן להתערב טיפולית ולמנוע את הסיבוכים העובריים”. הוא אף הדגיש כי המוטציה הגנטית הספציפית שזוהתה אצל האישה ההרה ובנות משפחתה קשורה באופן מובהק ל-IUGR. חוות הדעת קובעת כי במסגרת הייעוץ ההמטולוגי לא הייתה התייחסות לסיפור המשפחתי ולאינפורמציה החיונית, וכי “עקב ייעוץ לקוי זה, התפתחה לידה מוקדמת והסתיים ההריון בלידת תינוק עם נזקים קשים”.

לפי חוות דעתו של פרופ’ שופר, שילוב של שני גורמים הוביל ללידת תינוק שסובל מפגיעה חמורה: סיבוכי הפגות כתוצאה מהיעדר הטיפול התרופתי בקלקסן, וניהול הלידה הרשלני שבגללו העובר חולץ באיחור קריטי של יותר משעתיים, למרות סימני האזהרה ברורים. כמו כן, פרופ’ אפלמן התייחס למהלך הטיפול שניתן בחדר הלידה. תרשימי המוניטור הדגימו מצוקה עוברית שחייבה מעבר בהול לניתוח קיסרי במטרה לחלץ את העובר ולמנוע פגיעה עצבית.

התביעה תידון בבית המשפט המחוזי בחיפה.