מאז חודש אפריל ועד לסוף ספטמבר שהה הבעל בארבעה בידודים בבית אחיו, שם התגלה לאשתו, הנורא מכל

זוג מהנדסים צעירים באמצע שנות השלושים לחייהם, שנישאו לפני שבע שנים, אחרי שהכירו במהלך לימודיהם בטכניון, ניהלו אורח חיים שיגרתי, הביאו ילד לעולם ותכננו להביא את הילד השני.

מאז פרץ אלינו משבר הקורונה באמצע מרץ השנה, שהה הבעל ארבע פעמים בבידוד. כל פעם הוא בחר להתגורר אצל אחיו, שם לדבריו, היתה בבעלות אחיו יחידת דיור צמודה לדירתם. “הרגשתי שם נוח בפעם הראשונה וגם בפעם השניה”, טען. “בפעם השלישית הגעתי לשם כי אהבתי להיות שם”, הוא סיפר לעורכת הדין שרין סולן, אבל רק חלק מהאמת.

מסתבר שבפעם השלישית כשהודיע הבעל כי הוא נחשף לחולה מאומת ניסתה האישה לקבל הסבר. בתביעת הגירושין וצו הרחקה כתבה כי מה שנחשף בפניה בחודש האחרון זעזע אותה.

עו”ד סולן הזהירה את הלקוח שלה כי אם יתברר כי ברח לבידוד ונעדר בשל כך ממקום עבודתו, הוא עלול לאבד את מקום העבודה במוסד הביטחוני בו הוא מועסק. “לכן עליך לקחת בחשבון אפשרות לסגור את הכל בשקט ומהר ולהיענות לדרישת אשתך. אם אתה רוצה מאבק ננהל אותו”

לאישה היו כבר הוכחות באמצעות בלש ששכרה כי בפעם השלישית והרביעית הוא לא ממש נזקק לבידוד. “הוא פשוט ניהל רומן עם גיסתי, רימה ובגד בי ובאחיו”. לעו”ד סולן הגיעה הצעה מפרקליטה של האישה ממנה עולה כי היא מוכנה לנצור את הפרשיה הזו כדי לא לפגוע במקום עבודתו של הבעל, אבל התנאים מאוד ברורים: ויתור על חלקו בדירה. העברת מלוא הכתובה בגובה של 400 אלף שקלים. מזונות של 5,000 ש”ח לילד ו-2500 ש”ח עבורה.

הבעל צריך להחליט אם הוא נעתר לסוג זה של “הסחיטה” מצד אשתו או שהוא יוצא למאבק ומסכן את מקום עבודתו וגם “מחסל” את יחסיו עם אחיו, שנכון לעכשיו עדיין לא יודע שאשתו היא הצלע השלישית בסיפור.