צדק חברתי ומשפטי לתושבי שכונת גבעת עמל בתל אביב בהשתתפות תנועת אומ”ץ

בתביעה ותהליך משפטי

לאחר למעלה מ-72 שנים, מאז 1949 ועד היום, כאשר ניתנו הבטחות ממשלת ישראל ברשות דוד בן גוריון לתושבי גבעת עמל, לאפשר להם דיור חלופי בעקבות העברתם משכונת דרום תל אביב לשכונת גבעת עמל בשל הקרבות שהיו במלחמה, סוף-סוף נעשה צדק חברתי ומשפטי שאין שני לו.

באמצעות הליכים משפטיים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שתנועת אומ”ץ הייתה חלק בלתי נפרד מהן, ברשות היו”ר פליצ’ה פלד ועו”ד יצחק מינא יו”ר המועצה, החליטה השופטת אגמון לפני מספר ימים כי נגרם אבל כבד לתושבים שנמשך לאורך עשרות שנים, שעה שהבטחה שניתנה להם על ידי ממשלת ישראל לא קוימה. האבסורד הגדול הוא שהקרקע עליה ישבו תושבי גבעת עמל נמכרה ליזמים פרטיים שניסו כל כוחם לסלק את ידם של התושבים מהמקום.

בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר במקרה חריג של הפרת הסכם, הפרת חבה שלטונית והפרת חוזה על ידי המדינה ליתן דיור חלופי. במסגרת הניסיון לפנות את התושבים, קבע אמנם בית המשפט העליון פיצוי כספי לתושבים אולם בית המשפט המחוזי הדגיש את חשיבות עוגמת הנפש והחובה לצדק חברתי המגיע למשפחות גבעת עמל.

בפסק הדין של השופטת אגמון צוין כי בתקופת מלחמת העצמאות פונו משפחות אלה ויושבו בבתיהם של ערבים שברחו או גורשו מהכפר ג’מוסין – כיום שכונת בבלי – וראש הממשלה דאז דוד בן גוריון הצהיר והתחייב שכל אלה שיושבו שם יוכלו להישאר במקומם או לקבל דיור חלופי.

עוד-יצחק-מינה-אומץ-צילום-באדיבות-אומץ

התובענה הייצוגית הייתה ייחודית מאחר שלא הוגשה על בסיס צרכני אלא על בסיס עוול חברתי וכלכלי וזאת לאור התחייבותו המפורשת של דוד בן גוריון מנובמבר 1949.

עוד מוסיפה השופטת אגמון כי פסק דינה הינו אקורד הסיום לפינויה של השכונה וזאת לאחר ששכונות סמוכות – בבלי וצמרת – הוסדרו ונבנו ואילו תושבי שכונת עמל המשיכו במאבקים אין ספור עשרות שנים לאחר שקיבלו הבטחות שווא חוזרות ונשנות ובסופו של יום פונו מבלי שמעמדם הוסדר.

השופטת קובעת כי המדינה הפרה את התחייבותה כלפי התושבים כאשר מכרה את הקרקע עוד בשנת 1961 ל”סולל בונה” ולאחר מכן לחברת “דנקנר” ולחברת “אלעד” בשליטת תשובה. חברות אלה פעלו כל השנים לסילוק ידם של התושבים מהקרקע.

השופטת מתארת את סבלם הגדול של תושבי גבעת עמל ואת העבודה כי הרשויות, כולל עיריית תל אביב, נמנעו מלהשקיע במקום ולא סיפקו שירותים בסיסיים כך שהשכונה נותרה מוזנחת ועלובה ואיכות חייהם של התושבים הגיעה לשפל חסר תקדים.

תנועת אומ”ץ גאה על הצלחתה להכיר בעוול החברתי הגדול שנגרם לתושבי גבעת עמל – זהו עוול היסטורי שהתושבים פעלו כל הזמן להביא לקיום הבטחות המדינה כלפיהם ובסופו של יום קיבלו את אישור בית המשפט לסבל ולהפרת ההסכמים כלפיהם.