המוניטור צפצף במשך רבע שעה ואף אחד לא ניגש למטופלת, רמב”ם יפצה אותה ב- 2.65 מיליון ₪ מעבר למל”ל

אישה כבת 50 שאושפזה בביה”ח רמב”ם סובלת מנזק מוחי קשה עקב התרשלות צוות מחלקת טיפול נמרץ ∙ עורכי הדין איאד מטאנס וסאמי אבו ורדה, יצגו אותה במשותף, ניהלו קרב עיקש נגד המדינה ∙ בסופו ורגע לפני פסק הדין, הסכימה המדינה לפצות בסך -. 2.65 מיליון ₪, מעבר למל”ל.

כל רשלנות רפואית היא אירוע חמור, אבל המקרה של נ’ – אישה כבת 50, נשואה ואם ל-3 ילדים קטינים – הוא טראגי במיוחד. נ’ אושפזה בבית החולים רמב”ם עם כוויות חמורות בפלג הגוף העליון בעקבות תאונת קמין ביתית. הטיפול שקיבלה הוביל לשיפור במצבה, ולאחר כ-20 ימים הרופא שבדק אותה כתב, כי היא “ערה ומשתפת פעולה, יציבה, חמצון ואוורור טוב”.

דווקא כשהסימנים והמדדים היו מעודדים, התרחש האסון: בסביבות השעה 2 בלילה נרשמה ירידה בחמצון ועלייה בלחץ הדם. רמת ריווי החמצן בהמוגלובין (הסטורציה) הייתה פחות מ-90%, ובמצב כזה המוניטור שאליו הייתה מחוברת נ’ התריע על המצב המסוכן כפי שמצופה ממנו. למרות זאת, לא ניגש אל האישה אף אחד מצוות מחלקת הטיפול הנמרץ שבה הייתה מאושפזת – ובסופו של דבר לאחר כ-15 דקות שבהן הייתה קרוב לוודאי בהכרה מלאה וחוותה סבל נוראי, לקתה בדום לב.

בשלב זה בוצעה בנ’ החייאה ממושכת שהחזירה את הלב לפעולה – אולם עקב פרק הזמן הארוך שחלף עד להושטת העזרה, האישה נותרה עם נזק מוחי קשה.

פגיעה בלתי הפיכה באישה ובמשפחה כולה

נ’ – שעד לאירוע הייתה אישה מלאת חיים ודומיננטית מאוד – מאושפזת במחלקה סיעודית בבית אבות. המצב שלה מוגדר כ”סיעודי מורכב”, ואין שום צפי לשיפור במצבה. בעלה של נ’ והילדים מתקשים לעכל את האסון וסובלים מפגיעה נפשית ניכרת.

בעקבות הפיכתה של אם המשפחה לנכה בשיעור 100%, רפואית ותפקודית, נגרם גם נזק כלכלי חמור – הן מפני שבעלה של נ’ נאלץ להיעדר מעבודתו על-מנת לשבת לצד מיטת חוליה, והן בשל אובדן כושר ההשתכרות של נ’, שעבדה בתחום הניקיון. כמו כן נדרשה המשפחה להוציא סכומי כסף גבוהים עבור טיפולים רפואיים שונים, השגחת צד ג’, אשפוז בבית האבות הסיעודי, נסיעות, ציוד שיקומי ועוד.

“אין ספק כי גורלה של נ’ נחרץ באירוע”

לצורך הוכחת התביעה והטענות לרשלנות, נעזרו עורכי הדין אבו ורדה ומטאנס בפרופ’ נתן וקסלר, מומחה בהרדמה ובטיפול נמרץ מהפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון. בחוות הדעת שהכין פרופ’ וקסלר, הוא הבהיר, כי המטופלים במחלקת טיפול נמרץ “מחוברים לאמצעי ניטור ותיעוד טכנולוגיים מהמתקדמים בעולם”, כך שהצוות יכול “לעקוב כל שניה וכל דקה אחרי מצבם של המטופלים ולהשגיח עליהם 24/7”.

“אני בדעה כי אילולא הרשלנות והאיחור במתן הטיפול, ניתן היה לחסוך מנ’ את דום הלב ולאפשר לה להמשיך במסע ההחלמה”, קבע ד”ר וקסלר, שגם הבהיר כי ישנו קשר סיבתי מובהק בין היעדר הטיפול באותן דקות הרות גורל לבין דום הלב והפגיעה הנוירולוגית החמורה.

עו”ד מטאנס  הטענות שלנו ביחס לאחריותם של הצוות הרפואי היו מבוססות וצודקות עד כדי שהמדינה בחרה שלא להתגונן בפניהן, כך שעיקר ההתדיינות בביהמ”ש התמקדה בשאלת הנזק על סעיפיה. כמו למשל סביב הערכת הקיצור לתוחלת חייה של נ’ בעקבות הטיפול הרשלני והאם מצבה הסיעודי המורכב מאפשר העברתה לאשפוז בית, כפי שביקשה המשפחה לאורך כל הדרך.

התיק התנהל בפני כב’ השופטת דיאנה סלע בבית המשפט המחוזי בחיפה ולאחר שמיעת כל הראיות, ורגע לפני כתיבת פסק הדין, הסכימה המדינה לדרישת עורכי דינה של נ’ לשלם פיצויים בסך כולל של 2.65 מיליון ₪ וזאת מעבר לקצבה החודשית [נכות כללית] המשולמת ע”י המוסד לביטוח לאומי.