כתבת השער של כתב העת Blood האחרון מציגה ממצאים המשנים את דרך המחשבה שלנו על מטבוליזם הברזל. המחקר נערך על ידי חוקרות בטכניון בשיתוף עם עמיתים מארבע מדינות נוספות

כתב העת Blood מציג בכתבת השער של גיליונו האחרון, שפורסם ב- 18 בינואר, מחקר שנערך ע"י ד"ר מריאנה טרומן-רוזנצביט ופרופ'-משנה אסתר מירון-הולץ מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. המחקר מציג לראשונה מנגנון הובלה והפרשה של פריטין, חלבון שעד כה נחשב מרכזי בעיקר באחסון הברזל בגוף האדם. מחקר מפתח זה משנה את דרך המחשבה שלנו לגבי הובלת הברזל בגוף ופותח ערוצים חדשים למחקר ולפיתוח טיפולים עתידיים במחלות רבות.

ברזל הוא מרכיב חיוני לתפקודם התקין של רוב הייצורים החיים. הוא אחראי להובלת חמצן בכדוריות הדם האדומות, לשפעול של אנזימים הקשורים ביצירת די-אן-איי ולהפקת האנרגיה במיטוכונדריה של התא. מחסור בברזל פוגע בהעברת החמצן לכל חלקי הגוף, בחלוקת התאים ובייצור האנרגיה בתא. עודף ברזל וברזל 'חשוף', כלומר ברזל שאינו עטוף בחלבון כלשהו, עשוי לעורר עקה חימצונית העלולה להזיק לאורגניזם. לפיכך, מחסור או עודף במאזן הברזל כאחד עלולים להוביל להתפתחות מחלות דלקתיות, סרטן ומחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר ופרקינסון.

על המחקר:

המחקר שהתפרסם ב- Blood התמקד באפיון הפיזור התוך תאי וההפרשה של הפריטין מתאים מקרופאגיים – תאים ממערכת החיסון הממלאים תפקיד מרכזי במחזור ברזל  סיסטמי. המחקר כלל שימוש בכלים ביואינפורמטיים על מנת לחקור את האבולוציה של הפרשת פריטין, המבנה המרחבי שלו וכן טופולוגיות העשויות להיות מעורבות בפיזור הפריטין. "שימוש בכלים אלה איפשר לנו לחזות אזורים על פני הפריטין אשר משחקים תפקיד בהפרשתו. בעזרת שיטות ביוכימיות מגוונות, וכן בטכנולוגיית CRISPR-Cas9 המאפשרת עריכה מהירה של הגנום, גילינו שפגיעה באתרים מסויימים על פני הפריטין משנה את הפרשתו״, אומרת פרופ'-משנה אסתר מירון הולץ.

הגילויים של המחקר הנוכחי מביאים את חלבון הפריטין אל קדמת הבמה של המטבוליזם הסיסטמי של ברזל וכן וחושפים כי הפריטין לא רק אוגר ברזל אלא גם מעבירו בצורה מבוקרת, ולמעשה משמש כבקר מרכזי של הברזל בגוף.

צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון