תערוכה ארכיאולוגית חדשה מספרת את סיפורה של סוסיתא, במעבר שבין התקופה האלילית להתבססות הנצרות בארץ ישראל.

קמע אלילי שהיה בשימוש של בכיר בכנסייה בסוסיתא, פרסקו של האלה היוונית טיכה על גבי קיר לצד הכנסייה וצלמית עצם של אחת מהמשתתפות הקבועות בתהלוכות האקסטטיות רוויות האלכוהול של אל היין דיוניסוס מספרים את סיפורה של סוסיתא העתיקה, במעבר שבין התקופה הרומית האלילית לתקופה הביזנטית-נוצרית. ממצאים אלה ונוספים מוצגים בתערוכה החדשה במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה, "לפני שהאדמה רעדה – העיר העתיקה סוסיתא נחשפת לראשונה". "המקרה של סוסיתא מראה באופן ברור, כיצד במרכז העיר, בגלוי ובפומבי, ממשיכים תושבי העיר – כולל אנשי הדת הנוצרים – להשתמש בסממנים הפגאנים של התקופה הרומית", אמר ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן של אוניברסיטת חיפה, מנהל החפירות בסוסיתא.

העיר סוסיתא שממזרח לכנרת, נוסדה במאה השנייה לפני הספירה וחרבה ברעש האדמה העז של שנת 749 לספירה, מצויה בתחום "גן לאומי סוסיתא" של רשות הטבע והגנים, נחפרת ונחקרת על-ידי חוקרי המכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת חיפה ב-18 השנים האחרונות. החפירות הניבו שלל גילויים מרשימים וייחודיים לאורך השנים, הן מהתקופה שבה העיר הייתה עדיין פגאנית והן מהתקופות הביזנטית והאומיית בהם בעיר היה רוב נוצרי מובהק. התערוכה החדשה שמוצגת במוזיאון הכט מביאה בפעם הראשונה את סיפור המעבר הזה, מחברה שסוגדת לאלים היוונים-רומיים הקלאסיים לכזו שעוברת לאמונה הנוצרית.

הממצא המרתק ביותר בהקשר זה הוא מטמון אבזמי זהב (24 קרט) וקמע נגד בעיות עיכול. הקמע, בגודל של כ2.2×2.4 ס"מ, עשוי מהמטיט ומשובץ אל תוך תליון זהב ועליו כתוב ביוונית עם הציווי, "עכל!". הקמע עצמו מן התקופה הרומית (מאות שלישית-רביעית לספירה), אך שיבוץ תליון הזהב שלו הוא מהתקופה הביזנטית (סוף המאה השישית לספירה). התליון  נתגלה על ידי החוקרים בשכבה שמתוארכת לראשית המאה השמינית לספירה, באגף של הכנסייה הצפון-מזרחית. כלומר, כ-400-300 שנים לאחר המעבר של האימפריה הרומית לנצרות. יחד עם ממצאים נוספים הקשורים לקמע, מעריכים החוקרים כי מי שענד אותו הוא כנראה אחד מאנשי הכנסייה החשובים – הממשיך להשתמש בו למטרתו המקורית כמונע בעיות עיכול.

ממצא נוסף שמוצג בתערוכה הוא צלמית עצם קטנה, כ-12 ס"מ גובהה ועליה אישה רוקדת. מבט מדוקדק יותר על האישה מגלה שהיא "מינאדה" – אחת המלוות הקבועות בתהלוכות  אל היין דיוניסוס. צלמית העצם נמצאה במבנה שצמוד לכנסייה והוא מתוארך לתקופה הביזנטית והיא הייתה ככל הנראה שיבוץ נוי ועליו יתר ביטויי תהלוכת דיוניסוס אשר לא שרדו. "תהלוכת דיוניסוס  – ולצדו בד"כ המינאדות הרוקדות – היא  תהלוכה, רווית ריקוד אקסטטי, שתייה עד שכרות, הוללות ואף בעלת ביטויים מיניים עשירים. והנה, אחת הדמויות שמזוהות ביותר עם תהלוכה והוללות זו נמצאת במבנה צמוד לכנסייה", הסביר ד"ר איזנברג.

נראה שהעדות הבולטת ביותר לשילוב סממני העבר הפגאני בהווה הנוצרי אינה קמע קטן או צלמית עצם, אלא הוטבעה בגדול, על קירות בתי העיר. על אחד מקירות הבתים, לא הרחק מן הכנסייה הצפון-מזרחית, נחשפה אבן בנייה ועליה פרסקו המתאר את  אלת המזל טיכה (פורטונה בפנתיאון הרומי) ולראשה כתר חומות – חומותיה של סוסיתא כמובן. הכנסייה הצפון-מזרחית והמבנן לצידה נחפרו בידי משלחת מטעם אוניברסיטת קונקורדיה בארה"ב בראשותו של פרופ' מרק שולר. לדבריו של ד"ר איזנברג, טיכה הייתה האלה המגינה של סוסיתא ההלניסטית והרומית. טיכה מופיעה על מטבעות סוסיתא הרומית כאשר היא אוחזת ברסניו של סוס או מחזיקה סוס בכף ידה, כולם ביטויים להגנתה על העיר. מוטיב זה, של טיכה המגנה על העיר, אף נבחר ללוות את התערוכה החדשה. "בתקופה הביזנטית טיכה הופכת לסמל עירוני, לגאווה עירונית לה שורשים עמוקים של מסורת קלאסית. ככל הנראה, ככל שחולפות השנים לאחר המעבר לנצרות, טיכה ויתר הסמלים הדתיים הקודמים, מאבדים את סממניהם הפולחניים והופכים לסמלים תרבותיים שממשיכים ללוות את העיר סוסיתא עד שהיא נחרבת ולא נושבת עוד בעקבות רעש האדמה של שנת 749.

מאחר וגן לאומי סוסיתא טרם הוכשר לביקורי קהל סדורים, התערוכה החדשה שנפתחה במוזיאון הכט של אוניברסיטת חיפה היא הזדמנות יוצאת מן הכלל לחזות בעיר שנוסדה לפני יותר מ 2000 שנים וקמה לתחייה, דרך מחקרים ארכיאולוגיים של 18 שנים", מסכם ד"ר איזנברג.