שיני עכברי הבית גילו: האדם התיישב ביישובי קבע כבר לפני 15,000 שנים – 3,000 שנים לפני הזמן שמקובל היה לחשוב

עכבר הבית מגלה: בני האדם התיישבו ביישובי קבע כבר לפני 15 אלף שנים, כ-3,000 שנים מוקדם יותר מהזמן בו מקובל לחשוב שהחלה התיישבות הקבע – עם תחילת המהפכה החקלאית, כך מגלה מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם חוקרים מן המרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז ואוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס ופורסם היום (יום ג') בכתב העת היוקרתי PNAS. "עד היום התפיסה המרכזית היא שהחקלאות היא הסיבה להתיישבות הקבע. אולם המחקר שלנו מצא שאולי ההפך הוא הנכון. בני האדם החלו להתיישב אלפי שנים קודם, ואולי העובדה שהם יישבו ביישובי קבע גרמה לכך שהם החלו לעסוק בחקלאות", אמר ד"ר ליאור וויסברוד מאוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.
עכבר הבית מוגדר כחייה "מלוות אדם" – חייה שמשגשגת בסביבה אנושית ונודדת עמו לכל מקום אליו הגיע. ואמנם, מהרגע שבו החלה המהפכה החקלאית ובני האדם החלו לכבוש את כדור הארץ, הגיע עימם עכבר הבית לכל רחבי העולם. לפיכך, התפישה של מרבית החוקרים הייתה כי עכבר הבית עבר את ההתאמה האבולוציונית מעכבר הבר עם תחילת המהפכה החקלאית, לפני כ-12 אלף שנים. עוד גורסת תפיסה זו כי המהפכה החקלאית מבשרת את תחילת התיישבות הקבע של האנושות, כשהמעבר לחקלאות היא הסיבה המרכזית לנטישת חיי הנוודים של הציידים-לקטים והמעבר להתיישבות קבועה. אל מול תפישה זו, יש חוקרים שטוענים שכבר בתרבות הנטופית, לפני כ-15,000 שנים יש מקרים של התיישבות קבע, שקדמה למהפכה החקלאית ואולי הייתה הגורם לה.
התוצאות המפתיעות של המחקר החדש של ד"ר וויסבורד ופרופ' גיא בר עוז ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, יחד עם תומס קוקי, פיונה מרשל ואחרים על עכברי הבית מטה את הכף בצורה ברורה לכיוון אחד.
במחקר בדקו החוקרים מאובני שיניים של עכברים מכמה אתרים פרה-היסטוריים בישראל – מלפני 200 אלף שנים ועד לכ-10,000 שנים אחורה. האתר המרכזי והחשוב במחקר היה עינן, שממוקם בעמק הירדן, ליד קרית שמונה.

מהממצאים התברר כי עד לפני 15 אלף שנים, כל השיניים שנמצאו באתרים השונים היו של עכברי בר בלבד, אלא שאז, לפני 15 אלף שנים – התבצע שינוי מוחלט – 100% של השיניים מתקופה זו באתר עינן היו של עכברי בית בלבד. לחוקרים היה ברור שחייב להיות הסבר לשינוי זה, וכדי למצוא אותו הם פנו לאפריקה – לשבט המסאיי – שבט שדומה באורח חייו לאבותינו הציידים-לקטים. "שבט המסאיי חיים באורח חיים של יישובי קבע זמניים. הם מתיישבים לזמן מה, אחר כך נודדים, ושוב מתיישבים", הסבירו החוקרים. כשבדקו את התפוצה של עכברי בית ובר בקרב המסאיי התברר כ-80% מהם עכברי בית ו-20% עכברי בר. "אם אצל יושבי קבע זמניים מצאנו 80% עכברי בית, היה ברור לנו ש-100% עכברי בית הם עדות ליישוב קבע קבוע", אמרו.
"הממצאים שלנו מעידים על האפשרות הבאה: בני האדם מתחילים להתיישב ביישובי קבע הרבה לפני המהפכה החקלאית. ההתיישבות הקבועה גורמת להשפעה על הסביבה, להתאמה של מיני חיות שונים ולהשפעה על האקולוגיה והסביבה. ואולי ההתיישבות הזו היא שגורמת לבני האדם להתחיל ולעסוק בחקלאות", סיכם ד"ר וויסבורד.